מתי כדאי לעבור ממיטה רגילה למיטות סיעודיות?
השינוי בצרכים של אדם מבוגר או אדם שמתמודד עם מגבלה בתנועה לא תמיד מתרחש ביום אחד. לעיתים מתחילים לשים לב שקשה יותר לקום בבוקר, לאחר מכן מופיע צורך בעזרה בשינוי תנוחה, ובהמשך גם פעולות פשוטות כמו ישיבה במיטה או כניסה אליה דורשות יותר מאמץ. בשלב הזה עולה לא פעם השאלה האם המיטה הרגילה עדיין מתאימה, או שהגיע הזמן לבחון מיטות סיעודיות.
אין רגע אחד שבו מיטה רגילה הופכת באופן אוטומטי ללא מתאימה. ההחלטה תלויה במצב התפקודי של האדם, במידת העצמאות שלו, בכמות הזמן שהוא מבלה במיטה ובסיוע שהוא מקבל לאורך היום. המטרה אינה להחליף מיטה רק בגלל הגיל, אלא לזהות מתי סביבת השינה כבר אינה נותנת מענה טוב לצרכים שהשתנו.
מיטות סיעודיות מציעות אפשרויות התאמה שאינן קיימות בדרך כלל במיטה רגילה. בהתאם לדגם, ניתן לשנות את זווית הגב, להתאים את גובה משטח השינה וליצור תנוחות שונות במהלך היום. האפשרויות האלה עשויות לקבל משמעות כאשר שכיבה, ישיבה וקימה כבר אינן פעולות שמתבצעות בקלות.
מתי מיטות סיעודיות הופכות לרלוונטיות?
אחד הסימנים הראשונים לכך שכדאי לבחון מחדש את המיטה הוא קושי עקבי בכניסה אליה או ביציאה ממנה. אדם שמתחיל את הבוקר בניסיונות חוזרים להתרומם, נאלץ למשוך את עצמו באמצעות רהיט סמוך או זקוק בכל פעם לאדם נוסף כדי להתיישב, מתמודד עם בעיה שהיא מעבר לנוחות בזמן השינה.
גובה המיטה יכול להיות חלק מהעניין. כאשר משטח השינה נמוך מדי ביחס ליכולת התפקודית של האדם, המעבר מישיבה לעמידה עשוי לדרוש יותר מאמץ. כאשר המיטה גבוהה מדי, ייתכן שיהיה קשה יותר להגיע לישיבה יציבה עם כפות הרגליים על הרצפה.
מיטה סיעודית בעלת אפשרות לכוונון גובה מאפשרת, בדגמים המתאימים, לשנות את גובה המשטח בהתאם לצורך. אין גובה אחד שמתאים לכל אדם, ולכן היתרון הוא דווקא באפשרות להתאים את המיטה למשתמש ולפעולה שהוא מבצע.
סימן נוסף הוא קושי לעבור משכיבה לישיבה. במיטה רגילה האדם נדרש בדרך כלל להרים את פלג הגוף העליון בעצמו, להסתובב ולהיעזר בידיים כדי להגיע לתנוחה זקופה. כאשר קיימים חולשה, כאבים או מגבלה בתנועה, הפעולה הזאת עלולה להפוך למורכבת.
במיטות שבהן ניתן להרים את אזור הגב, אפשר לשנות בהדרגה את התנוחה ולהגיע למצב זקוף יותר לפני המשך התנועה. כך האדם אינו נדרש להתחיל כל מעבר משכיבה שטוחה לחלוטין.
גם הצורך להישאר במיטה במשך חלק גדול מהיום משנה את הדרישות ממנה. מיטה שמשמשת רק לשינה בלילה אינה ממלאת אותו תפקיד כמו מיטה שבה האדם גם נח, קורא, צופה בטלוויזיה או מבצע פעולות נוספות במהלך היום.
כאשר זמן השהייה במיטה מתארך, האפשרות לשנות תנוחה הופכת משמעותית יותר. במקום להישאר במשך שעות באותה זווית, מיטה מתכווננת יכולה לאפשר התאמה של תנוחת הגוף בהתאם ליכולת המשתמש ולהנחיות הטיפוליות שקיבל.
גם שינוי בתלות באדם נוסף הוא סימן שכדאי לשים לב אליו. אם בעבר המשתמש נכנס למיטה, יצא ממנה ושינה תנוחה בעצמו וכיום בן משפחה או מטפל נדרשים לסייע בפעולות האלה באופן קבוע, כדאי לבדוק האם סביבת השינה עצמה עדיין מתאימה.
התאמת מיטות סיעודיות למצב התפקודי
המעבר למיטה סיעודית אינו אומר שכל אדם זקוק לדגם המורכב ביותר. להפך, הבחירה צריכה להתחיל מהפעולות שבהן האדם מתקשה.
אם הקושי העיקרי הוא המעבר משכיבה לישיבה, האפשרות לכוון את אזור הגב יכולה להיות מרכזית. אם האדם מצליח להתיישב אך מתקשה להתרומם לעמידה, גם גובה המיטה עשוי להיות שיקול משמעותי. כאשר הוא זקוק לסיוע נרחב יותר לאורך היום, יש להתייחס גם לצרכים של מי שמטפל בו.
אפשרות שינוי הגובה, למשל, אינה מיועדת רק לקימה מהמיטה. היא יכולה לאפשר למטפל להתאים את גובה משטח השינה לפעולות טיפול מסוימות במקום לבצע אותן תוך התכופפות ממושכת. התאמת סביבת הטיפול היא חלק מהשיקולים המקצועיים בטיפול באנשים עם מגבלת ניידות.
גם למזרן יש חשיבות. כאשר עוברים ממיטה רגילה למיטה מתכווננת, צריך לוודא שהמזרן מתאים לבסיס ולשינויי הזווית שלו. מעבר לכך, אדם שמבלה שעות רבות בשכיבה עשוי להזדקק להתאמה שונה מאדם שמשתמש במיטה בעיקר בלילה.
במצבים שבהם קיימת ניידות מוגבלת מאוד או סיכון לפצעי לחץ, התאמת המזרן צריכה להיעשות בהתאם למצבו של האדם ולהמלצות המקצועיות שקיבל. משרד הבריאות מתייחס גם להתאמת מזרנים ולתוכניות שינוי תנוחה כחלק מהטיפול במטופלים הרלוונטיים.
בחלק מהדגמים קיימים גם מעקות צד. הם יכולים למלא תפקידים שונים בהתאם למשתמש, אך לא נכון להתייחס אליהם כאל תוספת שחייבת להתאים לכל אדם. מצב תפקודי, יכולת קוגניטיבית, סיכון לנפילות ואופן השימוש במיטה צריכים להילקח בחשבון בעת התאמת אמצעי הבטיחות.
חשוב גם לבדוק את מידות המיטה ואת החדר שבו היא תוצב. מיטות סיעודיות כוללות מסגרת ומנגנונים שעשויים להשפיע על המידות החיצוניות שלהן, ולכן מדידת המזרן בלבד אינה מספיקה. במפרטים מקצועיים למיטות סיעודיות קיימת התייחסות גם למידות, לגובה, לדפנות צד ולגלגלים.
לפני הכנסת המיטה לבית כדאי לבדוק שיש מספיק מקום לגישה מצדדי המיטה הנדרשים, שהמעבר בדלת מתאים ושניתן להשתמש בהליכון או בכיסא גלגלים בסביבתה אם יש בכך צורך. כאשר מדובר במיטה חשמלית, צריך להביא בחשבון גם את מיקום החיבור לחשמל.
מיטות סיעודיות בשימוש היומיומי
אחד היתרונות החשובים של מיטה מותאמת הוא שהשימוש בה אינו מוגבל לשעות השינה. עבור אדם שמתקשה בתנועה, המיטה הופכת לעיתים למקום שבו מתבצעות פעולות שונות לאורך היום.
אפשרות לשנות את זווית הגב יכולה לאפשר מעבר לתנוחה זקופה יותר בלי להסתמך בכל פעם על ערימה של כריות. שינוי התנוחה יכול להיות שימושי כאשר האדם רוצה לקרוא, לצפות בטלוויזיה או פשוט לשנות את צורת הישיבה והשכיבה בהתאם לצרכיו.
אם המשתמש מסוגל להפעיל את השלט בעצמו בבטחה, קיימת גם משמעות לעצמאות. אדם שאינו צריך לקרוא למטפל בכל פעם שהוא רוצה להגביה את הגב או לשנות תנוחה שומר על שליטה מסוימת בסביבה שלו, גם כאשר בתחומים אחרים הוא כבר זקוק לעזרה.
עבור המטפל, האפשרות לכוון את המיטה יכולה להפוך פעולות יום-יומיות לנוחות יותר. סיוע בלבוש, סידור מצעים או פעולות טיפול אחרות אינם חייבים להתבצע תמיד מאותו גובה ובאותה תנוחה.
עם זאת, עצם המעבר למיטה סיעודית אינו פותר כל קושי בניידות. אם אדם חווה ירידה פתאומית ביכולת לקום, חולשה חדשה, כאבים משמעותיים, סחרחורת או נפילות, יש לברר את הסיבה ולא להסתפק בהחלפת המיטה. במצבים של שינוי תפקודי, הערכה של פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או גורם רפואי מתאים יכולה לסייע בהתאמת הסביבה והציוד.
גם אין צורך לחכות עד שהאדם יהיה תלוי לחלוטין בעזרה כדי לבחון התאמה של המיטה. לעיתים דווקא בשלב שבו קיימת עדיין עצמאות חלקית, סביבת שינה מתאימה יכולה לאפשר לו להמשיך לבצע חלק מהפעולות בכוחות עצמו.
ההחלטה לעבור ממיטה רגילה למיטה סיעודית צריכה להתבסס בסופו של דבר על שגרת החיים. אם הכניסה למיטה והיציאה ממנה הפכו למאבק יום-יומי, אם שינוי תנוחה דורש עזרה קבועה או אם המיטה משמשת במשך שעות רבות ואינה מאפשרת התאמה לצרכים החדשים, יש סיבה לבחון פתרון אחר.
מיטות סיעודיות אינן מיועדות רק למצבים שבהם אדם מרותק לחלוטין למיטה. הן יכולות להיות רלוונטיות גם כאשר קיימת ירידה חלקית בניידות והשאיפה היא ליצור סביבת שינה שמתאימה טוב יותר ליכולת הקיימת.
הבחירה הנכונה אינה זו שמציעה את מספר האפשרויות הגדול ביותר, אלא זו שנותנת מענה לקשיים שמופיעים בפועל. כאשר המיטה מותאמת למשתמש, למצבו התפקודי ולסביבת החדר, היא יכולה להפוך את השכיבה, הישיבה וההתנהלות סביב המיטה לנוחות יותר עבור האדם ועבור מי שמסייע לו.
